<h1>אהל מועד שער מועד קטן דרך ד'</h1>
<h2>דף ח.</h2>
חידושה של לבנה אינה פחותה מכ"ט יום וחצי ושני שלישי שעה וע"ג חלקים ולעולם אנו עושין כל החודשים א' מלא וא' חסר ואחד כסדרן ואין לשנות הסדר זולת ממרחשון וכסליו שפעמים שהם מלאים ופעמים שהם חסרין ופעמים כסדרן והכל לפי המולד והדחיות לעולם כשיבוא ר"ה בשני בשבת או בז' לא יהיו מרחשון וכסליו כסדרן ואם יבא בג' בשבת יהיו כסדרן אין משתנים שנים פשוטות ומעוברות לענין סימניהם אלא הסימנין שוין מלבד סימן שהיא בפשוטה לבד וסי' ה"ח הוא במעוברת ואינה בפשוטה ושערי שנים פשוטות הם ב"ש ב"ח ג"ך ה"ש ה"ך ז"ש ז"ח ובמעוברות הם כענין זה מלבד שבמקום שער ה"ך יש בהם ה"ח ואות [ראשונה] מאלו הסימנין הוא לסימן היום שאירע בו ר"ה והאות השניה לבאר אם יהיו מרחשוון וכסליו מלאים או חסרים או כסדרן סידור המחזורים כדי לחזור בהם חלילה רס"ז רס"ח רס"ט ר"ע רע"א רע"ב רע"ג רע"ד רע"ה רע"ו רע"ז רע"ח רע"ט וכשיתחיל לימנות ממחזור ר"ף חוזר לשערי מחזור (רס"ו) [רס"ז]. מחזור רס"ז מתחיל ה' אלפים ונ"ה ומחזור רע"ט הוא סוף הי"ג מחזורים ויתחיל לימנות מש' רפ"ג לאלף הששי: וזאת היא לוח המחזורים וסימני שנות כל א' מהם:
אמר נתן בר שמשון הלוי קח מה שאצל מחזורך ומה שאצל שנתך ומה שאצל חדשך ותצא לך התקופה וכן תעשה במולדות וכשלא יסכים היום עם בכמה בחודש תוסיף עליו יום או יומים או ג' כי היום הוא העיקר וכשישלמו המחזורים תוסיף על האחרון ב' י"ח ותוציא מהם כפי מה שתרצה והשנים והחדשים ישארו לעולם כמו שהם:
אמר הכותב קח מה שאצל מחזורך ומה שאצל שנתך ומה שאצל חדשך ויצא לך המולד וכן תעשה בתקופות וכשישלמו המחזורים תוסיף על האחרון בי"ו תקצ"ה ותוציא מהם כפי מה שתרצה והשנים והחדשים ישארו לעולם כמו שהם:
<h2>דף כ.</h2>
סי' המועדים לא בד"ו פסח וסי' הוא לבדו יעשה ולא אד"ו ר"ה וסי' אל אדו הראש ולא גה"ז עצרת וסי' ויהי חורב אל הגזה ולא אג"ו צום וסי' התר אגודות מוטה ולא זב"ד פורים וסי' זבד טוב לעולם יבא ט"ב ביום ראשון של פסח וסי' א"ת וביום ב' של פסח שבועות וסי' ב"ש ור"ה ביום ג' וסי' ג"ר ביום ד' קריאת התורה וסי' ד"ק ביום ה' כיפור וסי' ה"ץ יום שאירע בו חנוכה אותו יום שבועות וסי' כי נר מצוה ותורה אור.
<h2>דף כא.</h2>
כל תקופה היא צ"א יום וז' שעות ומחצה נמצא שנת החמה מושכת שס"ה יום ורביע יום שנת הלבנה אינה מושכת רק שנ"ד ימים וח' שעות ותתע"ג חלקים ותיקנו חכמים לעשות משנות הלבנה מחזורים של י"ט י"ט ובכל מחזור עושין ז' עיבורים לשנות ג"וח י"ז י"ט ותקנה זו היא כדי להשוות ולקרב שנות הלבנה לשנות החמה משום שנ' זכור את חודש האביב שמור אביב של תקופה שיהא החודש ניסן ותיקנו מחזורים של י"ט שנה מפני שקרוב להיות שם חמה ולבנה שוין אחרי אשר עשו ז' עיבורין יותר מבכל מקומות אחרים כי שם אין חמה יתירה על לבנה כי אם שעה ות"פה חלקים ולא חששו ליתרון מועט כזה.
<h2>דף כה.</h2>
חידושה של לבנה אינה פחותה מכ"ט יום וחצי ושני שלישי שעה וע"ג חלקים ולעולם אנו עושין כל החודשים א' מלא וא' חסר ואחד כסדרן ואין לשנות הסדר זולת ממרחשון וכסליו שפעמים שהם מלאים ופעמים שהם חסרין ופעמים כסדרן והכל לפי המולד והדחיות לעולם כשיבוא ר"ה בשני בשבת או בז' לא יהיו מרחשון וכסליו כסדרן ואם יבא בג' בשבת יהיו כסדרן אין משתנים שנים פשוטות ומעוברות לענין סימניהם אלא הסימנין שוין מלבד סימן שהיא בפשוטה לבד וסי' ה"ח הוא במעוברת ואינה בפשוטה ושערי שנים פשוטות הם ב"ש ב"ח ג"ך ה"ש ה"ך ז"ש ז"ח ובמעוברות הם כענין זה מלבד שבמקום שער ה"ך יש בהם ה"ח ואות [ראשונה] מאלו הסימנין הוא לסימן היום שאירע בו ר"ה והאות השניה לבאר אם יהיו מרחשוון וכסליו מלאים או חסרים או כסדרן סידור המחזורים כדי לחזור בהם חלילה רס"ז רס"ח רס"ט ר"ע רע"א רע"ב רע"ג רע"ד רע"ה רע"ו רע"ז רע"ח רע"ט וכשיתחיל לימנות ממחזור ר"ף חוזר לשערי מחזור (רס"ו) [רס"ז]. מחזור רס"ז מתחיל ה' אלפים ונ"ה ומחזור רע"ט הוא סוף הי"ג מחזורים ויתחיל לימנות מש' רפ"ג לאלף הששי: וזאת היא לוח המחזורים וסימני שנות כל א' מהם:
אמר נתן בר שמשון הלוי קח מה שאצל מחזורך ומה שאצל שנתך ומה שאצל חדשך ותצא לך התקופה וכן תעשה במולדות וכשלא יסכים היום עם בכמה בחודש תוסיף עליו יום או יומים או ג' כי היום הוא העיקר וכשישלמו המחזורים תוסיף על האחרון ב' י"ח ותוציא מהם כפי מה שתרצה והשנים והחדשים ישארו לעולם כמו שהם:
אמר הכותב קח מה שאצל מחזורך ומה שאצל שנתך ומה שאצל חדשך ויצא לך המולד וכן תעשה בתקופות וכשישלמו המחזורים תוסיף על האחרון בי"ו תקצ"ה ותוציא מהם כפי מה שתרצה והשנים והחדשים ישארו לעולם כמו שהם:
<h2>דף כה:</h2>
אע"פ שבעיבור החודש היו צריכים י' בקידוש החודש לא היה צריך כי אם ג' ומתי התחילו ישראל לקדש החודש במצרים הה"ד החודש הזה לכם ולכך מסר הקב"ה סוד הלבנה לישראל שיהיו מונין בה שכשם שהלבנה נראית ביום ובלילה כך ישראל מושלים בעוה"ז ובעוה"ב ולפי שבעולם הזה לא היה בין הב"ה לכנס"י אלא אירוסין לא מסר להם אלא הלבנה שנ' החודש הזה לכם ר"ח משל למלך שקידש אשה וכתב מתנות מועטות כיון שבא ללקחה כתב לה מתנות רבות כבעל כך העוה"ז אירוסין היו שנ' [הושע ב'] וארשתיך לי לעולם ולא מסר לישראל אלא הלבנה בלבד אבל לימות המשיח יהיו נשואין שנ' [ישעיה נ"ד] כי בועליך עושיך וגו' באותה שעה מסר להם לישראל כל האורה שנ' [דניאל י"ב] והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים כככבים לעולם ועד.
